אייר: טייב יוסיבארץ הקדושים, אשר על עולם קטן וצדדי, באחד ממחוזות ה - Holliya, יושב על קרקע קשה, אדם. או כך לפחות הוא נראה, ראשו מגולח, עיניו עצומות, רגליו מקופלות תחתיו, וידיו מונחות על ברכיו.
סביבו מונחים סלעים, אשר אדם רגיל היה קובע, שגודלם ומשקלם בינוני ומטה. מי שהתבונן בסלעים בעין בוחנת יותר, היה יכול להבחין, שהסלעים יוצרים מעגל מושלם סביב אותו אדם.
הנפילה של שיבקה, או כפי שהועידה המכושפת של מסדר האוויר יבחר לכנות אותה בעתיד "הנפילה החופשית" וכל מכשף אויר יחויב בסוף הכשרתו לבצע אותה, גרמה לזעזוע כזה או אחר והרשימה את כל הנוכחים.
סביבו מונחים סלעים, אשר אדם רגיל היה קובע, שגודלם ומשקלם בינוני ומטה. מי שהתבונן בסלעים בעין בוחנת יותר, היה יכול להבחין, שהסלעים יוצרים מעגל מושלם סביב אותו אדם.
סרדיניום היה מכשף קלאסי טיפוסי, הבעיה היתה, שהוא היה ממסדר המים הרכים, ולכן נאלץ לזרום עם הזרם. וגם כעת: עמד להערך כנס כישוף ורוב המכשפים התכוננו למאורע וכמובן גם סרדיניום.
הוא קינא במכשפי האדמה, אשר היו עצמאים ולא ניתן היה להזיזם מדעותיהם, או מכשפי האש, אשר מטילים ספק בכל שאר האסכולות ולבסוף שוקעים בויכוחים פנימיים והורסים גם את עצמם. ואפילו במכשפי האויר, אשר התעלו מעל כולם והעדיפו לעסוק לרוב בגננות.
הוא קינא במכשפי האדמה, אשר היו עצמאים ולא ניתן היה להזיזם מדעותיהם, או מכשפי האש, אשר מטילים ספק בכל שאר האסכולות ולבסוף שוקעים בויכוחים פנימיים והורסים גם את עצמם. ואפילו במכשפי האויר, אשר התעלו מעל כולם והעדיפו לעסוק לרוב בגננות.
עוד לפני המהומה, הנפילות והזינוק של סרדיניום, התגודדו כמה עורבים שחורים על ענף עץ והביטו על שני אנשים ושני דרקונים.
בעוד סרדיניום ואסינמור רצים ביער "הלכתי לאיבוד" ומדי פעם מביטים במכשפה המעופפת ביניהם על מטאטא, ששמה הוא סבתא יאגי וגם היא בדרכה להר ה"אופס" להציג דגם חדיש של מטאטא, ועורב שחור המלווה אותם ומקרקר דברי סליחה ונימוסים, נשמע רעש מוזר: שבירת ענפים, זעקה, שבירת ענפים עבים יותר ואז, "בום"...ושקט.הנפילה של שיבקה, או כפי שהועידה המכושפת של מסדר האוויר יבחר לכנות אותה בעתיד "הנפילה החופשית" וכל מכשף אויר יחויב בסוף הכשרתו לבצע אותה, גרמה לזעזוע כזה או אחר והרשימה את כל הנוכחים.
